נתחיל מהסוף …
If you could see your whole life laid out in front of you, would you change things?”
השאלה הזו מסיימת את הסרט "המפגש" (Arrival) ואם עוד לא ראיתם אותו, אז מומלץ בחום. המשפט הזה שמופיע כמעט בסוף הסרט הצליח להשאיר אותי מבולבלת, תהיתי לעצמי, מה הייתה התשובה שלי לשאלה שכזו. לא מדובר במצב בו אתם שוכבים על ערש דווי ושואלים אתכם, אם במבט לאחור הייתם משנים את הבחירות שלקחתם בחיים, מדובר במצב הפוך לגמרי, אתם בתחילת הדרך ויודעים כיצד הכל יסתיים, האם עדיין הייתם עוברים אותה. באיזה תנאי תחליטו להמשיך בדרך, למרות הסוף הצפוי?
דמיינו לעצמכם, אתם בוחרים כיוון בחיים, בוחרים קריירה, בוחרים בן זוג או כל בחירה אחרת … כל בחירה כזו משנה את מסלול חייכם ועתידכם לכן אתם לוקחים את הבחירות הללו מאד ברצינות. כי אתם לא רוצים לטעות, אתם מקווים לטוב וגם סקרנים לראות לאן זה יתפתח? יש משהו מרגש ובלפנטז על העתיד, התקווה היא כח מניע. אבל אם הייתם יודעים איך הכל יסתיים, גם אם זה יסתיים לשלילה ולא לחיוב, האם עדיין עושים את אותה הבחירה? שאלה טובה לא ?
אתם ודאי מכירים את המשפט ״עדיף לחיות עם הכישלון מפואר מאשר עם תחושת הפיספוס״ זה משפט יפה שמנחה אותי בהרבה בחירות בחיים וכנראה גם את חלקכם. כי הרי במצב כזה זהוה סיכוי של חמישים חמישים או שנצליח או שנכשל ותמיד יש את התקוה שנצליח ובמקרה הכי גרוע נכשל. בכשלון אין שום דבר רע, הדברים הכי נפלאים בעולם נוצרו מכישלונות וטעיות של אנשים. אבל מה אם הייתם מסתכלים לעתיד ויודעים בודאות שתיכשלו? האם עדיין הייתם עושים את אותו הדבר?
אז הבוקר הבנתי מהי התשובה שלי. ״כן!״ אם מתעלמים מהחלק של גורל וכו׳, התשובה היא לחלוטין כן, ואתם בטח תוהים למה? מה פתאום? התשובה היא יותר פשוטה ממה שאתם חושבים, ולא היא לא שאני לא מזוכיסטית שנהנת מכשלונת התשובה החיובית נובעת מהעובדה שאני מאמינה בדרך ופחות בתוצאה. אם אתם מאמינים בדרך, אם אתם מבינים שלחוות, ללמוד להתנסות זה העיקר ולא המטרה או היעד שיכולים להיות רגעיים לגמרי, או בכלל לא מה שציפינו. הדרך אינה תלויה בתוצאה, הדרך היא חוויה בפני עצמה.
אם אנחנו מוותרים על הדרך בגלל הפחד מהתוצאה, הרי שויתרנו על הרבה יותר ממה שנדמה לנו.
ויתרנו על החוויה על התחושות, על ההתנסות, ויתרנו על אוסף של רגעים בגלל רגע אחד. אבל אתם בטח שואלים איך כל זה מתקשר לקריירה? למימוש עצמי? הקשר הוא הפחד שמשתק אותנו. זהו הפחד מהתוצאות הפחד מלטעות, החשבת המטרה ולא הדרך? אלה אולי מבטיחים לנו שקט וחוסר טלטלות אבל גם לפעמים שנים של שיעמום אומללות וחוסר סיפוק.
נקודה נוספת ולדעתי הכי חשובה, שבזכותה התשובה שלי היא חיובית היא שאני בטוחה בדרכי, אני יודעת שמה שבחרתי לעשות היום זה מה שנועדתי לעשות ואני לא יכולה לחשוב על עצמי עושה שום דבר אחר. זו המתנה שלי שאני מביאה לעצמי ולסביבה שלי לקח לי לא מעט זמן למצוא אותה אבל ברגע שזה קרה אין חרטות רק חוויות.
אם מבינים מהו הדבר, שאתם רוצים לעשות, שאתם חייבים לעשות, אי אפשר לעשות שום דבר אחר, זה ההווה שלכם וגם העתיד שלכם.
איך מבינים את זה? וואו' זה כבר לפוסט אחר…